מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה לעיגון סמכויותיה של ח"כ איתמר בן גביר. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה. כמו כן אושרו חוקים שונים ובהם האפשרות לנינוי דרעי לשר, פיצול סיעות ופיצול תיק הביטחון

מוצע לתקן את פקודת המשטרה ולקבוע כי משטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה וכי המפכ"ל יהיה מופקד על ניהול משטרת ישראל, על הפעלתה ועל פיתוח יכולותיה, בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר. ההצעה מחריגה את עניין חקירה או תיק מסוימים, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, למעט עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין.

בדברי ההסבר נכתב: "עקרון יסוד בדמוקרטיה המודרנית הוא כי הדרג המדיני, קרי נבחרי הציבור, מתווה מדיניות ומנחה, והדרג הביצועי מיישם מדיניות זו. ואכן, ניתן לראות כי במבנה המשטרי של מדינת ישראל, צה"ל מבצע את מדיניות הממשלה ואת מדיניות השר הממונה וכפוף להנחיותיהם. בהתאם לכך, ועל מנת ליצור מארג חקיקתי קוהרנטי, שעומד בקנה אחד עם עיקרון היסוד האמור ברישא, מוצע להחיל הסדר דומה בפקודת המשטרה, בכל הנוגע ליחסים שבין משטרת ישראל לבין הממשלה והשר הממונה".

ח"כ בן גביר: "פקודת המשטרה היא פקודה ישנה שבמדינה דמוקרטית לא יכולה להיות. אנחנו מגיני הדמוקרטיה ונילחם למענה. בדמוקרטיה שר יכול לקבוע את המדיניות של המשרד שלו. אז נכון שהיו שרים כמו עומר בר לב שעשו את הדברים במחשכים אבל דרך המלך היא לקבוע את מדיניות המשרד, לשם כך נבחרנו. זו מטרת הדמוקרטיה. רק במדינות העולם השלישי, מפקד המשטרה הוא זה שקובע את המדיניות."

השר לביטחון פנים עומר בר לב השיב: "מדובר בהצעת חוק שמהותה היא אחת – לפגוע בעצמאותה של משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. היא לא נועדה לתיקון כי אם להרס עצמאותה של משטרת ישראל ופגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית, מדובר בהפיכה של מה ממש. החוק הזה יהפוך את מדינת ישראל למדינת משטרה."

להלן עיקרי דברי ההתנגדות של השר לביטחון הפנים עמר בר-לב מעל בימת הכנסת, בדיון להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה: "מדובר בהצעת חוק שמהותה היא אחת – לפגוע בעצמאותה של משטרת ישראל, ולהפוך אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. לא לתיקון כי אם הרס עצמאותה של משטרת ישראל, ופגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית. מדובר בהפיכה של ממש.

"ההיגיון המוביל של הצעת החוק היא הקבלה של סמכות השר לביטחון הפנים ביחס למשטרה, לסמכותו של שר הביטחון ביחס לצה"ל. כך מבקשת הצעת החוק הזו שהשר לביטחון הפנים יהיה המפקד העליון של המשטרה. מפכ"ל-על. ההקבלה הזו אינה נכונה ואינה ראויה במדינה דמוקרטית. בעוד שהצבא נלחם באויבים מבחוץ, ומורשה ואף מחויב להפעיל כוח, כל סוג של כוח, במסגרת מלחמה, לחימה בטרור, והגנה על ביטחון המדינה וצה"ל כפוף רק לחוק יסוד הצבא, ולערך 'טוהר הנשק', משטרת ישראל פועלת כלפי אזרחי המדינה. לא כלפי אויב חיצוני.

"וכאשר משטרת ישראל פועלת כלפי אזרחי המדינה, היא איננה כפופה לשר לביטחון הפנים כפי שצה"ל כפוף לשר הביטחון, מכיוון שמשטרת ישראל כפופה בראש ובראשונה ומעל לכל לחוקי מדינת ישראל… לכן, הצעת החוק הזו היא שגויה מיסודה, ועוד יותר מכך, מסכנת את הדמוקרטיה הישראלית.

"ולבסוף, אני רוצה לפנות אליך, ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. אני מכיר אותך קרוב לחמישים שנה. אתה אדם עם מודעות היסטורית רחבה, ובנו של היסטוריון. אתה יודע, בתוך תוכך, שאם החוק הזה, וחוקים דומים יעברו, ההיסטוריה תשפוט אותך לחומרה כמי שפגע באופן אנוש בדמוקרטיה הישראלית. אתה יודע, בתוך תוכך, שאני צודק.

"אתה יודע, בתוך תוכך, שאתה מפקיר את גורלה של מדינת ישראל בידיים גזעניות, מתלהמות, משיחיות ומחרחרות מלחמה. לא איתמר בן-גביר ולא בצלאל סמוטריץ' יהיו אחראים לקטסטרופה המתרגשת עלינו, ביטחונית, מדינית ודמוקרטית – אלא אתה, בנימין נתניהו. ואני מקווה שעדיין תתעשת ותחזור למקום ממנו באת".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה לתיקון – כשירותם של שרים, של ח"כ משה ארבל. בהצעה תמכו 62 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה. מוצע לתקן את אחד מתנאי הכשירות למינוי שרים לממשלה, הקבוע בסעיף 6 לחוק היסוד ולקבוע כי הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל.

בדברי ההסבר נכתב: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר הממשלה ואישור מינויו בהצבעת רוב במליאת הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו, אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק.

מוצע לפיכך לתקן את חוק-יסוד: הממשלה ולקבוע גם בו כי קביעת הגבלה כה משמעותית על האפשרות של אדם להתמנות לשר תהיה מותנית בכך שנגזר עליו עונש מאסר בפועל, וטרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל. תיקון זה נועד ליצור ודאות ובהירות, להביא להרמוניה חקיקתית בין הוראות הכשירות החלות על שרים ואלה החלות על חברי כנסת וחברי מועצת רשות מקומית ולהבטיח באופן מיטבי את הזכות להתמנות לשר אשר מינויו נעשה באישור הכנסת. הבטחת פרשנותו הנכונה של סעיף הכשירות משרתת את תכלית זו."

ח"כ משה ארבל: "זו הצעה חשובה ודחופה שנועדה לתקן את שצריך תיקון במשטרנו החוקתי., במדינה דמוקרטית אי אפשר להסכים לפגיעה ולצמצום שיקול הדעת של חברי הכנסת לגבי מי לבחור ומי להצביע למועמדות לכהונת שר בממשלה, שנגזרת מחוק שאיננו ברור בנושא כל כך מרכזי – פגיעה בחירויות היסוד של הזכות לבחור ולהיבחר"

שר המשפטים גדעון סער השיב בשם הממשלה: "זה חוק עוקף קלון, הצעת החוק הזו היא חקיקה פרסונלית מובהקת, זה נראה פחות כמו שינוי חוקה אלא כמו שוד לאור יום. חקיקת יסוד פרסונלית ברוטלית כזו, שהיא ההצעה הראשונה שמובאת, היא הסנונית לעתיד."

התנועה לאיכות השלטון על אישור החוק שיקל על יו"ר ש"ס דרעי: יום שחור לשלטון החוק ולדמוקרטיה הישראלית. נבחר ציבור שהורשע פעם אחר פעם והתחייב לפרוש מהחיים הציבוריים, סולל את הדרך חזרה אל מקום הפשע בשיתוף חבריו לקואליציה. במקום להילחם בשחיתות – השחיתות נלחמת באזרחים. ההתנהלות הקואליציונית הזו אמורה להטריד כל אזרח שוחר שלטון חוק וצדק.

שר הביטחון ויו"ר המחנה הממלכתי על החוק שמטרתו לפצל את סמכויות שר הביטחון: מפרקים את הביטחון כדי להקים ממשלה – מציע לנתניהו לא לבצע ניסויים שסופם עלול להביא לפגיעה בחיי אדם. העיקרון שהעיקרון המובא בחוק של שר בתוך משרד הוא אפשרי, כל עוד ברור מי השר האחראי על כלל היבטי המשרד, להבטיח שמארג הסמכויות הוא ברור, ולעשות מאמץ ששני השרים יודעים לעבוד בשיתוף פעולה. אבל הקמת משרד בתוך משרד – זה אסור שיקרה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בנושאי ביטחון. אני קראתי את ההסכמים הקואליציוניים, ואני מבין בדיוק מה עומד פה על הפרק בחוק המוצע. מ מה שאתם מבקש לעשות הוא להקים משרד בתוך משרד. מה שמבינים מההסכמים הקואליציונים, שהממשלה מבקשת להקים משרד ביטחון ב' – המשרד לענייני יהודה ושומרון. זה תפקידה של הצעת החוק במילים אחרות – בכדי להרכיב ממשלה – אתם מפרקים את הביטחון.

גנץ שאל את השר המיועד סמוטריץ: "האם אתה תאשר לראש המנהל האזרחי לעמוד בקשר עם אבו מאזן ואנשיו בפעם הבאה שחלילה יכנס יהודי לתוך עיר פלסטינית ויקלע למהומות בכדי לחלץ אותו? ואם לא – נכניס לשטח לוחמי צה"ל שיסכנו את חייהם, ונפסיד זמן יקר, רק כדי לא להתקשר לאבו מאזן ולאנשיו? גם זה חונה תחת פעילות המנהל האזרחי, שפועל בתיאום עם המח"טים בגזרות השונות. המצב של ללכת עם סיפוח ולהרגיש בלי – יביא לפגיעה היקפית בכלל הגורמים בשטח. אם הרצון הוא להפוך את השטח תחת שליטה אזרחית, אל תמציאו משרדים, מנהלות, ותשימו חוקים מיוחדים. פשוט תחילו ריבונות ונישא בתוצאות."

לנתניהו אמר: "אני קורא ראש הממשלה המיועד נתניהו ומזהיר אותך – אתה מפרק את ביטחון ישראל. בעבור מה? עשה מעשה אריאל שרון, תביא את הממשלה להצבעה בלי כל החוקים והמעקפים האלו. מתוך הבנה עמוקה של המצב בשטח, ומתוך ראיה של אזרחי ישראל וביטחונם לפני האינטרס הפוליטי – אני מציע לך ולשותפיך לא לשחק בביטחון, ולא לבצע ניסויים שסופם חלילה להביא לפגיעה בחיי אדם. * השאירו את משרד הביטחון לשר הביטחון, אל תחדירו לתוכו עצם זר שיפורר אותו ויפגע בגוף הכל כך חשוב לקיומה של מדינת ישראל".